רוב הטיפול ההסברתי כיום מתמקד בהכנה ללידה. זוהי הכנה נפשית ואנטומית מפורטת הבאה להכין את הזוג הצעיר ללידה.
אולם הלידה היא קצרה יחסית… כמה שעות וזהו.
זהו ? לא בדיוק….
משום מה שלושת החודשים שלאחר הלידה אינם מקבלים את תשומת הלב הראויה.
שלושה חודשים אלו הם זמן קשה ביותר להורים צעירים.
הם אינם יודעים להתמודד עם הסיטואציה החדשה, הם יסבלו מתשישות ויצטרכו במקביל לטפל בצרכי החיים ובאורחים שיבואו לראות את הרך הנולד.
קשר השתיקה בנוגע לתקופה זו יכול לנבוע ממספר סיבות.
מרכיב בעייתי נוסף הוא השפעתה השקרית של הטלוויזיה על תפיסת המציאות. גם אם בשנים האחרונות התחילו להציג את תהליך הלידה כמעט קשה יותר ממה שהיה בעבר עדיין התקופה שלאחר הלידה מוצגת באור חביב בו ההורים ממשיכים בקו העלילה והתינוק ישן כל הזמן ומדי פעם אוכל ומחייך….
תיאור זה רחוק מאד מהמציאות. הקשיים העומדים בפני הורים שזו להם לידתם הראשונה הם רבים וביניהם:
אתר זה מכיל טיפים, שיטות וכיווני מחשבה שיכולים לסייע להורים הצעירים לחצות את התקופה הקשה בצורה קלה ויעילה ככל האפשר.
כל זוג הורים הוא שונה ומיוחד, כל עולל הוא שונה ומיוחד ולכן חלק מהשיטות המוזכרות כאן תהיינה פחות רלוונטיות בחלק מהמקרים. בנוסף, בגלל הבדלים אלו תקופת "שלושת החודשים הראשונים" יכולה לארוך כל זמן בין חודשיים לשישה.
העולל, שכאן אנו מתייחסים אליו בלשון זכר, יכול להיות גם נקבה. בתקופה ראשונה זו זה פחות משנה מכיוון שאישיותו (וצורתו) אינה מגובשת. לאחר תקופה זו הוא יהפוך לתינוק מתוק או תינוקת מקסימה, בהתאמה לציפיות ההורים מלפני הלידה.
לאחר 100 הימים הקשים
בעת שינוי השלב קורים מספר דברים
1. התינוק יתחיל לישון בלילה בין 5 ל 8 שעות ברצף.
2. התינוק יצור קשר עין ויגיב כאשר יתקשרו עמו.
3. התינוק יוכל להיות לבד ולהעסיק עצמו בהסתכלות סביב גם לפרקים של חצי שעה ומעלה
4. ההורים כבר מתורגלים בשגרה היומיומית של האכלות חיתולים ואמבטיות.
5. הֹהורים עברו את ההלם הראשוני של שינוי הסטאטוס מ"לא הורה" להורה.
6. התינוק שומע וניתן לדבר אתו ולקבל תגובה.
7. צורתו החיצונית תתגבש והוא ייראה כמו התינוקות המוצגים בתקשורת על כל צורותיה.
ילד אינו מכונה... כל אחד הוא אחר, כל אחד גדל בקצב האישי שלו... ולא אצל כולם יקרו השלבים באותו קצב.